המדריך למוזיקאית העצמאית

כשכל המוזיקה בעולם נמצאת במרחק לחיצת כפתור, כשמעט מאוד אנשים רוכשים דיסקים, תקליטים ומורידים מוזיקה בתשלום, כשהשמעה בפלטפורמה דיגיטלית מכניסה לאמן כ-2 אגורות (תודה, אינטרנט!), אך טבעי שעיקר פרנסתם של אמנים תתבסס (כרגע לפחות) על הופעות חיות ושהאלבום ישמש אותנו ככלי קידום להופעה, ולא להיפך. המסקנה הראשונה היא שאף אמן לא יכול להרשות לעצמו הופעה בינונית. בטח שלא אמן חדש, שאין לו להיטים ידועים לנגן. 

 

זה נכון שאלבום הוא לנצח, אבל מערכת היחסים שמאזין מנהל עם אלבום דורשת ממנו הרבה פחות מאשר לקנות כרטיס להופעה, להזמין בייביסיטר, להתלבש, לצאת, לעמוד בתור לקופה, לעמוד בתור לבירה, לעמוד מאחורי הטמבל הגבוה שמסתיר לכולם… אתם צריכים לגרום להם לשמוח שהם בחרו לבוא להופעה שלכם, ויותר מזה - לגרום להם לחזור. 

 

וזה הריקוד הקבוע של אמנים חדשים שמקליטים אלבום: להתעקש על הופעה שנשמעת זהה לאלבום, עם אותם ארבעה או חמישה נגנים > לעשות חזרות > להעלות את המופע פעם אחת מול חברים ומשפחה > לקלוט שזה עלה ים כסף > להעלות אותו עוד פעם אחת מול שלושה וחצי אנשים > להיות מבואסים > וזהו. 

 

אם כך, המסקנה השנייה היא, שאם אין לכם המון קהל, אתם צריכים הופעה שעולה ממש מעט כסף. בחישוב מהיר, כשכרטיס להופעה של אמן חדש עולה נניח 40 שקלים, כולל מע״מ, ש30 אחוז מתוכם הולכים למועדון (במידה והגעתם למינימום ההכנסה הנדרש), כשתשלום לנגן הוא במינימום 500 שקלים להופעה (ויש גם מי שדורש פי שלוש) ומינימום 200 לחזרה, כשצריך לשלם גם לסאונדמן (זהה לנגן), לחדר חזרות, לפרסום (נידרש לזה בפרק נפרד) ולדלק, תהיו חייבים לצמצם, על מנת שתוכלו להופיע כמה שיותר. 

 

נסו להיות ריאליים. כמה אנשים בטוח בטוח בטוח יקנו כרטיס להופעה בתל אביב? וכמה להופעה בחיפה ובבאר שבע? אם זאת הפעם הראשונה שאתם מופיעים במקום כלשהו, צאו מנקודת הנחה שהמספר הוא אפס ותתחילו לעבוד משם (פרק נפרד ונרחב יוקדש לשיווק). השאלה המעניינת היא מה עושים כדי שהמספר הזה יהיה גדול יותר בפעם הבאה? זה הזמן למצוא את כל מה שאתם טובים בו על במה ולפמפם אותו בסטרואידים.

 

איך מביאים אנשים להופעה? אפשר לדבר פה שעות על פוסטים ממומנים, תוכן וידאו, אירוחים, דאבל פיצ׳רים, והשד יודע מה, אבל מה שבאמת יביא אנשים להופעה שלכם - זו הופעה ממש ממש ממש טובה.  זה בסדר גמור וטבעי לגמרי שהקהל בהופעות הראשונות שלכם יהיה מורכב מחברים ומשפחה, אבל אתם צריכים להתמקד כמו ציידים, בכל אלה שהגיעו ולא מכירים אתכם אישית, גם אם מדובר בשלושה אנשים. יש נטייה מובנת לתקשר עם המעגל המוכר, אבל החברים שלכם יאהבו אתכם בכל מקרה. שלושת האנשים האלה, שלא מכירים אתכם, צריכים להנות כמו שהם לא נהנו בחיים. אליהם אתם צריכים לשיר, אליהם אתם צריכים לדבר. אם יהיה להם ממש כיף, אולי הם יבואו שוב ואולי הם יביאו חברים. 

 

לעניות דעתי, אנשים (שאינם חברים שלכם) שהולכים לראות הופעה מקווים לקבל לפחות אחד מהדברים הבאים:

• להיטים (במובן של שירים מוכרים לקהל הרחב)

• פרפורמרנס מדהים

• מוזיקה מעולה

• משהו שהם לא ראו עדיין בשום מקום אחר

 

אם אנחנו מבינים שאת הסעיף הראשון יקח לכם (בתקווה) כמה וכמה שנים להשיג, אפשר להתפנות אל הסעיפים האחרים - אתם לא חייבים את כולם, מספיק שיהיה לכם אחד, אבל שיהיה אחד מדהים ממש. 

​

נתחיל: 

מה זה אומר פרפורמנס? הרי אתם לא לולייני קרקס. אחד הדברים שאמנים חדשים נמנעים מלהפנים, זו העובדה שהכל תלוי אך ורק בכם. וברור למה, זה פאקינג מלחיץ. נכון, חשוב שיהיו לכם שירים טובים, נגנים טובים, עיבודים טובים. אבל הקהל בא לראות אתכם ורק אתכם. האם אתם מוכנים לסוג כזה של אחריות? אלוהים יודע שבתחילת דרכי אני לא הייתי. אם אתם לא בטוחים למה אני מתכוונת, גשו בבקשה וצפו בכמה וכמה הופעות של אמנים שממלאים אולמות גדולים, זה לא קורה סתם! וזה לא הלהקה, התאורה או הוידאו ארט, כמובן שהכל תורם למכלול, אבל כולם נועדו ללוות אתכם. ולא להיפך. כדי להבהיר את הנקודה: זה לא (רק) המוזיקה, זה אתם. ואתם היחידים שיכולים להצחיק את הקהל, לרגש אותו עד דמעות או לגרום לו לקפוץ אתכם באוויר במשך שעה ורבע. 

 

מוזיקה מעולה? זאת נשמעת כמו דרישה כל כך מטופשת, אבל תנו לי רגע לנסות להסביר. קחו בחשבון שכששומעים שיר בפעם הראשונה, קשה מאוד לספוג את מלוא העומק של המילים והלחן. הרוב המוחלט של המאזינים צריכים יותר מזה: שירה או נגינה שהם עוצמתיים בטירוף או עוצרי נשימה ביופיים ואפשר להתמסר אליהם מהצליל הראשון. עזבו שניה את השיר כולו וחפשו את הרגע הבודד שיגרום ללב להחסיר פעימה: סולו יפהפה, גרוב מדהים, דמיינו מישהו עובר מחוץ למועדון ומשהו גורם לו לעצור לשאול - ״מה זה?״.

 

למה אנשים הולכים לקונצרטים של הפילהרמונית? כי זה כל כך יפה! למה אנשים אוהבים הופעות מטאל? כי זה נותן להם בראש. אם אתם כותבי שירים שמעוניינים לגרום לאנשים להתאהב בשירים שלכם, אתם צריכים לעזור לזה לקרות. נסו להזכר בפעם הראשונה שבה שמעתם שירים שאתם אוהבים - מה קרה שם? כנראה איזו תמצית של מה שמושך *אתכם* למוזיקה, ואת *זה* אתם צריכים לנסות לשחזר על הבמה. זה אף פעם לא פשוט לעשות ובטח שלא עם נגן אחד או שניים, אז תצטרכו להיות יצירתיים. 

 

משהו שהם לא ראו עדיין בשום מקום אחר? כשנטע אלקיים פותחת את הפה ומתחילה לשיר או כשדן מאיו מתחיל לנגן, זה באמת מספיק, אבל לא כולנו התברכנו בכשרון כזה. יופי, אתם כותבים שירים, אבל מה מיוחד בהופעה שלכם? זה לא חייב להיות איזון צלחות מסתובבות על האף, אבל מה שזה לא יהיה, האחריות לגלות, לפתח, להתאמן ולספק אותו בכל פעם שאתם עולים לבמה - היא עליכם.

 

השאלה הגדולה היא - מה המופע שלכם רוצה להיות? מה הוא רוצה לעשות? האם לספר סיפור אישי דרך טקסטים וקטעי קישור? להעביר חוויה מוזיקלית של הרמוניות עשירות ומלודיות סוחפות? להרקיד אנשים עד שהם יפלו מהרגליים? זה יכול להיות מופע מחאה מלא אנרגיה מרדנית, או ערב של צחוקים ושטויות, אבל מה שלא יהיה - אתם צריכים לבחור. אם התשובה שלכם היא גם וגם וגם - אתם כנראה מפספסים בכל הסעיפים. 

 

ברגע שהבנתם מה אתם רוצים לעשות במופע הספציפי הזה, כל החלטה אומנותית וכל בחירה שלכם צריכה לנבוע מתוך הבחירה הראשונה הזו - כדי לא להפריע למטרה העליונה, וכדי להעצים את ההצלחה בהשגתה. 

אתם אנשים של טקסטים? יופי, עזבו אתכם מלהקה ענקית. להיפך! תתרכזו בשירים ובקטעי קישור ארוכים ומעניינים! רוצים מופע של גרובים משוגעים? כדאי להשקיע את התקציב במתופף חיה רעה. נסו להתמקד בעיקר. 

 

יש עקרון מפורסם בעסקים, שנקרא עקרון ה80-20. הוא אומר שבדרך כלל 20 אחוז מהמאמץ מושקע בלהשיג 80 אחוז מערך המוצר שלכם ואילו, 80 אחוז מהמאמץ מושקעים בלהשיג עוד 20 אחוז עלובים. מה זה אומר? זה אומר שמה שיש לכם להציע, הדבר שמייחד אתכם ואת המופע שלכם מאמנים אחרים - בו כדאי להתרכז, ולא בפנסי לד. חכו רגע עם ה20 אחוז, הם יגיעו. כרגע, חשוב יותר שתבינו מהם ה80 אחוז שלכם ותדאגו להביא אותם בשלמותם. 

 

מעבר לבאלאנס ארוך וחזרות מרובות, יש עוד כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לבנות הופעה מוצלחת:

1. לעבוד על קטעי הקישור שלכם: לכתוב אותם, לשפר אותם ולהתאמן עליהם עד שאתם מבצעים אותם באופן מושלם, בדיוק כמו כל אחד מהשירים. יש איזו נטייה אצל חלק מהמוזיקאים להרתע מלהשקיע בקטעי קישור, כי זה לא ״רוקנרול״. אבל היות ואתם לא שחקנים, נואמים או סטנדאפיסטים מנוסים, אין שום סיבה שתצטיינו באלתור הטקסט הנכון ובביצוע שלו בדיוק ברגע הנכון על הבמה, בשיא הלחץ. 

2. ללמוד תוך כדי תנועה: מיד בסוף ההופעה, ולפני שאתם שוכחים, רשמו לפניכם את כל הדברים שלא עבדו. שיר שלא ״קרה״? להבין למה ומקסימום לעבד מחדש או להחליף שיר, שקט מביך במקום לא צפוי? לברר מה הסיבה ואם צריך, לשנות את הסט ליסט. האם יש רגע בהופעה שבו הקהל אמור לצחוק או לשתף פעולה וזה לא עבד במאה אחוז? להעיף, לשנות, לשפר. אל תהיו מאוהבים בשום דבר! ההופעה נועדה למצוא חן בעיני הקהל, לא כדי לקבל את האישור של חברים שלכם. גם ג׳ים מוריסון כבר לא מחלק רשיונות לרוקנרול, הוא מת. 

3. חפשו לקבל ביקורת, אבל לא מכל אחד: כלל האצבע הוא שהביקורת העניינית והמדויקת ביותר מגיעה מאנשים שלא יתנו לכם אותה, אלא אם כן תבקשו. משפחה, חברים ואפילו אנשים זרים, לפעמים כל כך רוצים לעזור וישתפו אתכם בדעות שלהם, אם תרצו ואם לא תרצו. אתם צריכים לחפש מישהו שהביקורת שלו לא תתבסס על טעם או הכרות אישית, אלא על ניסיון ויכולת לראות מה שאתם לא יכולים, מישהו שאתם יכולים לסמוך על דעתו: אולי מורה שלכם, אולי אמן מנוסה או איש תעשייה? הזמינו אותם במטרה מוגדרת לסייע לכם עם ביקורת בונה לאחר ההופעה. 

4. תקשיבו!! לביקורת!!! גם אם אתם לא מסכימים עם ההצעות הספציפיות לשיפור, שאלו את עצמכם מה גרם למבקר שלכם למצוא פגם בפרט כזה או אחר בהופעה ומצאו פתרון אחר לבעיה. אם עשרה אנשים שונים הצביעו על אותה בעיה, הם כולם צודקים! תפסיקו. כבר. להתווכח.

5. הכל זה בצוות: הם אתכם עכשיו, כי הם אוהבים אתכם או את המוזיקה שלכם, לא בגלל הכסף או היוקרה... תקפידו לתת להם סיבות להשאר. חשוב לזכור שמעבר לתשלום פר הופעה או חזרה, הם לא מרוויחים הרבה מההצלחה שלכם, וגם אם אתם גיג קבוע ומכניס (אמן), הם לא קוצרים פירות כמוכם בדמות קהל נאמן, יחסי ציבור או בנייה של מותג, אבל הם מי שאתם רוצים שיהיה שם בשבילכם על הבמה וגם מאחוריה, שישאר אתכם, גם כשלא הולך. אוכל, נסיעות, לוחות זמנים - תדאגו להם כמו שהייתם דואגים לחברים, ואם הם חברים - תדאגו להם עוד יותר. 

6. פשוט להופיע. המון. בהופעה ה20 שלכם אתם תהיו פי 20 יותר טובים מאשר בהופעה הראשונה. לפחות. תדמיינו רק כמה טובים אתם הולכים להיות בהופעה ה50 או בהופעה ה100. עכשיו, בהנתן שרושם ראשוני אפשר לעשות רק פעם אחת, תשאלו את עצמכם באיזה שלב הייתם רוצים לעצור ולתעד את השירים והביצועים הללו לאלבום.

​

טיפ של אלופים: סמנו את הציוד שלכם בצורה בולטת, פרסמו שעת פתיחת דלתות ושעת תחילת מופע, תתחילו בזמן (אם אתם לא מתחילים בזמן - תתנצלו), תהיו נחמדים לכל מי שעובד במועדון כולל שוטף הכלים, דאגו תמיד שלצוות יש מה לאכול (לא רק בפלות ובמיוחד אחרי נסיעה ארוכה), בואו לעמוד ליד דוכן המרצ׳נדייז בסוף ההופעה (הרבה יותר מכירות והרבה יותר כיף לקהל), אל תעלו שיכורים (כל עוד אתם לא גלעד כהנא).