המדריך למוזיקאית העצמאית

האם יש לכם כמה אלפי שקלים לשלם בכל חודש לאיש מקצוע שלא יכול להבטיח לכם שום תוצאה? שלא תבינו אותי לא נכון, יש סיבות טובות מאוד לשלם: יחצ״ן ידוע וחרוץ יצליח בוודאות לדחוף אתכם ואת השיר שלכם למקום שלא הייתם מצליחים להשתחל אליו לבד. לאן? זה כבר תלוי. הכל תלוי במי אתם, מאיפה הגעתם ואיזה שיר הבאתם. זה יכול להיות לפלייליסט של תחנת רדיו, לכתבה עם אמנים נוספים, או לאייטם בן 200 מילה שישב בעמוד הראשי שעה וחצי, ואז יעלם לתהומות הנשייה של הקליקים. יכול להיות שיהיה לזה ערך, יכול להיות שלא, מה שבטוח זה אולי :)

יחצ הוא עסק אכזרי מאוד. מה לעשות שהמדיה לא מעוניינת לתת במה למי שאינו אמן ידוע? ולמה להם? מה הם, פטרוני האומנויות? אם לשידור הציבורי יש מחויבות חוקית לקדם תרבות ויצירה מקומית, בערוצים המסחריים אין לכך שום זכר. חשוב להבין שבדיוק כמוכם, התקשורת נמצאת בעסק הזה כדי לקדם את עצמה, לא אתכם. 

אין עליכם דיבור? אתם לא מביאים קליקים? עופו. זה לא אומר שאין פה ושם שדרן או עיתונאי שבאמת ובתמים מחפש מוזיקה חדשה טובה, אבל מדובר במתי מעט ויש סיכוי שאליהם אולי תצליחו להגיע גם בלי עזרה. 

יח״צ נועד למקסם את האפקט שהמוזיקה שלכם ואתם מסוגלים ליצור לבד. יחצן מדהים לא יכול להפוך שיר גרוע למצוין או בלדה עגמומית ללהיט מועדונים. הוא כן יכול לעזור לכם לעלות על הגל, או להשאר עליו למשך יותר זמן. אפשר להגיע אל חלק מההישגים לבד, זה אולי עניין של זמן וסבלנות, אבל לפעמים תזמון מדויק שווה הרבה מאוד.

לשאלה ״האם זה שווה את הכסף?״, אין תשובה. אפילו לא בדיעבד, כי אף אחד לא יכול לדעת מה בדיוק גורם אנשים להתעלם או להתאהב בשיר שלכם, אבל גם בקמפיין הכושל ביותר, יח״צ אמור להפוך את השם שלכם לטיפ טיפה יותר מוכר, לפחות בתוך תעשיית המוזיקה, מה שאמור לכל הפחות להקל את השיווק והיח״צ של השיר או הפרוייקט הבא. 

אם החלטתם לשכור את שירותיו של יחצ״ן, הקפידו לקחת אחד ותיק ומנוסה. הנכס העיקרי של יח״צנים הוא הקשרים האישיים שהם מטפחים. אם אין לו כאלה, אין לו מה להציע לכם. אם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם אחד, או שאתם מרגישים שאתם עדיין לא שם - אל דאגה. יש הרבה מאוד שאתם יכולים לעשות לבד. יש מדריכים מצוינים בנושא אצל נדב לזר ואני ממליצה בחום לקרוא ולהעזר בידע העצום ובכלים המוצעים שם. 

​

הצעד הראשון הוא לדאוג שהשיר שלכם מגיע אל המדיה - תחנות הרדיו, אתרי האינטרנט והעיתונים. מכיוון שאף אחד לא רוצה לקבל 800 אימיילים בשבוע עם שירים חדשים, ישנן מספר פלטפורמות אליהם תוכלו להעלות את המוזיקה החדשה שלכם, פלוס תמונה פלוס קומוניקט (מיד בהרחבה), כדי שכל איש מדיה שרוצה למצוא, להשמיע או לכתוב עליכם, יוכל לעשות זאת בנוחות. לינקטון ופטיפון הן הפלטפורמות הידועות יותר והמחיר להפצת שיר למדיה הוא סביב 1200 שקלים. 

​

הכלי המרכזי המשמש ליח״צ הוא הקומוניקט - מסמך קצר בן עמוד אחד, המיועד לאנשי תעשייה ומדיה, המספר עליכם ועל השיר. מדובר בטקסט שאמור לגרום לאנשים להקשיב לשיר, ואולי אולי אולי - לתת לו מקום. בהנתן שהתקשורת מחפשת קליקים, וממש ממש לא מתעניינת במוזיקה מקורית חדשה, אתם צריכים לשאול את עצמכם מה יש לכם להציע. זה לא חייב להיות טראש, כן? שיתוף פעולה עם אמן ידוע, למשל, יעזור מאוד לקידום השיר, כי זה הופך אותו ואתכם למסקרנים יותר. אולי קרה לכם משהו משעשע במהלך כתיבת השיר? אולי פרט מעניין שקשור בקליפ? ולא, לא כדאי להמציא או לנפח, כי יש סיכוי שתצטרכו לחזור על השקר הזה שוב ושוב ובצורה מאוד משכנעת.

אם בפרקים הקודמים עסקנו בשיווק דיגיטלי מול חברים, חברים של חברים וחברים של חברים של חברים - כי ככה עובדת הרשת - יח״צ הוא תחום שבו אף אחד לא יעשה לכם שום טובות. אתם עומדים לקבל את האמת בפרצוף, לטוב ולרע. מי שהשיר יתאים לו - ישמיע. מי שלא - לא. לכן חשוב לנהל קמפיין מכובד, מושקע ומסודר, שתהיו גאים בו, גם אם לא הגעתם להישגים גדולים. ההדים שישארו אחרי שהקמפיין נגמר, הם חשובים לא פחות. 

טיפ של אלופים: מה שחשוב מאוד לזכור, בלי קשר להישגים הספציפיים של הקמפיין, הוא שמדובר בתעשייה קטנה: המפיקה הצעירה תהפוך יום אחד לעורכת התכנית, השדרנית ברדיו של המכללה תהפוך למנהלת אומנותית של פסטיבל, הבלוגר יקבל עבודה בעיתון גדול. כל מי שמספיק אוהב מוזיקה כדי לעבוד בתעשייה ההזויה הזאת, במקום בעבודה נורמלית, הוא משלנו, גם הוא כנראה אוכל חול ויכול מאוד להיות שאתם תפגשו עוד כמה וכמה פעמים בהמשך הדרך. תזכרו את זה.